פרטיות מידע רפואי כשמחברים בוט

איך נשמרת הפרטיות כשמפעילים בוט בקליניקה?

בקורס יש פרק שלם על ריצה בטוחה, כולל שיעור על פרטיות ומסמכים רגישים ושיעור על חיבורים בגישה מינימלית. הצעדים כאן הם הרחבה של העקרונות האלה לשפה של קליניקה.

מה הבוט צריך לראות, ומה לא?

הטבלה היא כלי חשיבה: לכל משימה שואלים "מה המינימום", ומחברים רק אותו. אם צריך להרחיב, מרחיבים בנפרד ובאישור.

צ׳קליסט לפני חיבור

מה עושים עם הודעות שמגיעות עם מידע רפואי?

מטופלים לא תמיד שואלים רק על תורים. הם מצרפים תוצאות בדיקה, מתארים תסמינים או שולחים תמונה. חשוב להחליט מראש מה קורה כשזה מגיע לבוט: הוא לא מנתח, לא מסכם ולא שומר את החומר. הוא מודיע שהפנייה הועברה לצוות, ומעביר אותה.

כדאי גם לתת לבוט משפט קבוע לסיום פנייה כזו, למשל שהצוות יחזור בהקדם, ושבמקרה דחוף יש לפנות לשירותי חירום. ניסוח כזה נכתב בידי איש מקצוע בקליניקה, לא בידי הבוט.

בסוף, ההחלטה מה מותר לבוט לראות היא החלטה ניהולית שלכם, ולא ברירת מחדל של הכלי.

מי אחראי כשמשהו משתבש?

הבוט הוא כלי, והאחריות נשארת של הקליניקה. לכן כותבים נוהל קצר: מי מאשר, מי בודק את יומן הריצות, ומה עושים כשהבוט שלח משהו שלא היה צריך. כל מקרה חריג עובר לטיפול של אדם, ומתועד כדי ללמוד ממנו.

את הכלים האלה אפשר לראות על המסך בשיעורי קורס גרוק בוט, שמצולמים בהם חשבון הדגמה ונתוני דמו בלבד, בלי מידע של לקוחות. ומי שרוצה להבין איפה בדיוק הגבול של מה שהבוט עושה יקרא את מדריך הגבולות.